מהו ההסבר לתופעת ההתיוונות בתוככי העם?

המתיוונים היו יהודים שהתחברו לתרבות יוון, וכפרו באלוקי ישראל. היהודים המתייוונים היו הלוחמים העיקריים בתורתנו הקדושה. הם אלו שהתסיסו את השלטון היווני של אנטיוכוס במטרה שיגזור את גזירות השמד על היהודים.

תופעה בממדים כה נרחבים, לא ידועה בדורות אחרים של ההיסטוריה היהודית. לא היו קיימות תופעות של "מתבבלים", יהודים שאימצו לעצמם את דת בבל וכדומה. רק בגלות יוון התרבו המתיוונים. תופעה זו אומרת: דרשני!

למעשה, מופיעות בתורה נבואות הרומזות למאורעות אלו. בפרשת התוכחה נאמר: "ורדו בכם שונאיכם" (ויקרא כ"ו, י"ז), חז"ל פירשו פסוק זה: "איני מעמיד שונאים אלא מכם". את הצרות הצרורות הקשות ביותר סבל עמנו דוקא מידי בוגדים מבפנים, מתוככי העם. גזירת השמד הראשונה שבה נתקל עמנו נוצרה ב"פולמוס של יוונים", באותה שעה התקיימה נבואת תוכחה זו. השונאים שקמו מתוכנו רדו בנו והצרו את צעדינו.

אחד הגורמים הראשיים לתופעת המתייוונים, אלו המלחכים את פינכת יוון, היא העובדה שמלכות יוון התיימרה לדגול בחכמה נאורה. היופי החיצוני של תרבות יוון קסם לקלי דעת, שהיו מוכנים לבגוד בכל הקדוש והיקר להם, ולעשות יד אחת עם שונאי ישראל נגד אחיהם שומרי התורה.

תופעת המתייוונים נבעה מעצם מהותה של יוון. מלכות זו ביקשה לרוקן מפנימיות את קדושת ישראל וטהרתו, ולכן, גם דרך לחימתה בישראל היתה באופן של העמדת בוגדים מבפנים, בוגדים שהיו קשים לישראל יותר מהיוונים עצמם.

תופעה זו מעלה על נס את נצחון המכבים. בתקופה כה חשוכה, מול בוגדים שפעלו למען האוייב, הן ברוחניות והן בגשמיות, גדל ערך הנצחון שהתנהל בסיוע גלוי מה', שוכן מרומים.

עיקרה של תרבות יוון היה בשלטון הטבע. היופי של הטבע היה ערך עליון בחייהם. הם הבינו שתורת ישראל, המציבה את עיקר החיים על הכרה בבורא ובהשגחתו, היא הסתירה הגדולה לשלטון הטבע. הם גם הכירו את כוחה של תורתנו ואת מסירות נפשם של בניה למענה, וידעו שחיי הרוח של עם ישראל לא יאפשרו להם לשלוט בעם כרצונם.

הם הפעילו את השלטון היווני למאבק נגד תורת ישראל, כשאת לב המאבק קבעו בחילול קדושת המקדש. הם טמאו את שמן המנורה, כי הדלקת נרות המנורה היא המקור שממנו נובעת חכמת התורה שבעל פה, וכבר נאמר: "הרוצה להחכים - ידרים", כלומר, יפנה לכיוון המנורה שעמדה בדרום המקדש. מלבד העובדה שהאור מסמל חכמה עמוקה, נרות המנורה עצמם הוסיפו עומק ותוכן רוחני לכל העם.

בטומאת שמן המנורה ביקשו היוונים להראות שאין קדושה בעולם, אלא הכל חולין, ללא יחוס של קדושה ומעלה רוחנית לעם ישראל.

ההצלה באה בעקבות מסירות הנפש של החשמונאים. החשמונאים המועטים יצאו להלחם למען שמו של הקב"ה, למען תורתו, ובעיקר למען המשך התורה שבעל פה, שמקורה נובע מכח המנורה שבמקדש.

המכבים יצאו למאבק שנראה חסר סיכוי, מכיוון שלא יכלו להשאר אדישים מול חילול ה' הנורא, ומול הנסיון לעקור את התורה שבעל פה.

הקב"ה עזר להם להתגבר על הגיבורים הרבים של הצבא היווני, משום שהמלחמה היתה מלחמה למען ה' ולמען תורתו! גם נס שינוי הטבע של פך השמן בא להראות שחשובה מאד במרום היא מסירות הנפש של המכבים למען התורה שבעל פה.

ה' מסר גיבורים ביד חלשים, משום שהגיבורים טימאו את מקדשו. והוא עזר למעטים להתגבר על רבים, משום שהרבים היו זדים שביקשו לעקור את עוסקי התורה שבעל פה.

במלים: "מסרת טמאים ביד טהורים" כלולה סיבת הנס, הקב"ה מסר את הגיבורים ביד החלשים, מכיוון שהחלשים היו טהורים שנלחמו נגד הטמאים שטימאו את מקדשו.

הצלחתם של החשמונאים לא הייתה רק במלחמה בטיהור המקדש, היא גם שינתה את המצב הרוחני של עם ישראל. במקום רוח ההתייוונות שאיימה לסחוף את רוב עם ישראל, קמה הנהגה של חכמי תורה שהשיבה את לב בני ישראל לאביהם שבשמים.

מסירות הנפש של המכבים הבודדים למען התורה שבעל פה, היתה זו שהביאה את הקב"ה להציל את עם ישראל מכליה רוחנית, על ידי כך שהחזיר את סמכותם של חכמי התורה להנהיג את עם ישראל.