סביבון

המקור למשחק הסביבון הוא מתקופת גזרות אנטיוכוס, כאשר גזרו היוונים שלא ללמוד תורה. בדורות ההם היה הלימוד בעל פה; קבוצות לומדים התקבצו יחד והזכירו איש לרעהו את דברי התורה, כדי שלא יישכח דבר. כאשר גזרו היוונים שלא יתאספו במקום אחד אגודות אגודות וילמדו תורה, מצאו חכמי הדור עצה נפלאה, והיא משחק הסביבון. היהודים התכנסו במערות ולמדו תורה, ומשהתקרבו היוונים החביאו את ספריהם והחלו לשחק בסביבון. כשנכנסו היוונים וראו את היהודים משחקים בסביבון, לא חשדו בהם במאומה.

יש גם סיבות כלליות למשחק זה, וכולן מבוססות על פרסום הנס:

א. שלא ישכחו את הניסים והנפלאות שעשה ה' עימנו. לסביבון ארבעה צדדים, ובכל צד כתובה אות אחת. ארבעתן ראשי תיבות: 'נס גדול היה שם'. הזכרת נס החנוכה בדרך משחק מוסיפה רבות לתודעה, ובמיוחד לחינוך הילדים הקטנים.

ב. בבתים רבים נוהגים לשחק בסביבון עם בני המשפחה לאחר ההדלקה, ובאופן מיוחד אוהבים זאת הילדים. כינוס בני המשפחה מוסיף לתחושת הנס ולהודיה לה'.

בארבע האותיות הכתובות על הסביבון צפונים רמזים עמוקים. רמזים אלו נדרשים על האותיות נ' ג' ה' ש', ולא נ' ג' ה' פ' כמקובל בארץ. נראה שכך היה נהוג מדורי דורות בתפוצות ישראל. נביא רמזים מספר הנוגעים לחנוכה:

* נס גדול היה שם – נוטריקון: נרות שמונה, הלל גמור (הלל שלם). ארבע האותיות הללו רומזות למצוות שאנו מקיימים בחנוכה: מדליקים שמונה נרות ואומרים הלל שלם.

* נס גדול היה שם – ר"ת: גשנ"ה. מושבם הראשון של אבותינו במצרים היה בגושן, שנאמר: "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורֹת לפניו גֹשנה, ויבֹאו ארצה גֹשן" (בראשית מו, כח).

אותיות גשנ"ה הן בגימטרייה 358. גם המילה 'משיח' הגימטרייה שלה 358. ישנו קו משותף הנמשך משעבוד מצרים ועד לימות המשיח. הוא דומה לסביבון המתגלגל סביב נקודת קוטב המרכז האמצעי שלו, כשם שעם ישראל הם הנקודה האמצעית והמרכזית של עמי העולם.

גם ארבע מלכויות ששעבדו את עם ישראל רמוזות באותיות גשנ"ה. כיצד? יש באדם ארבעה כוחות: כוח גופני, כוח נפשי, כוח שכלי וכוח עליון, הכולל את כולם (ר"ת גשנ"ה). כוח זה הוא כוח רוחני. ארבע המלכויות שהכבידו את עולן על ישראל, קשורות כל אחת לכוח אחר: בבל – כנגד הכוח הנפשי; מדי – כנגד הכוח הגופני (כי המדיים היו שוחרי תענוגות הגוף); יוון, שרצו להחליף את חוכמת התורה בחוכמת הפילוסופיה, הם כנגד הכוח השכלי; ואדום – כנגד הכול (המלכות הרביעית קשה מכולן). מטרת ארבע המלכויות הייתה להפריד ולבטל את האחדות שנוצרה בין ישראל לקב"ה. ואולם בסוף גלות אדום יתבטל כוחם על ידי המשיח.

בימי גזרות אנטיוכוס טבע רוב העם בביצת יוון, מלבד המעטים שלחמו את מלחמות ה'. אך ה', ברוב רחמיו, גמל עימם ניסים. מכוח הדיפת החושך נדלק אור האמונה. הדחיפה להתקרבות העם לבורא הייתה בעקבות עזר מיוחד משמיים, התעוררות מיוחדת מלמעלה. לכן משחקים בסביבון, שמונע גם הוא בכוח יד שמסובבת אותו מלמעלה.

כאשר אדם מסובב את הסביבון, אין לו כל דרך לחזות את התוצאה, קל וחומר שלא להשפיע עליה. הוא יכול רק לסובב את הסביבון, והתוצאה היא בידי שמיים. כך גם בכל ענייני העולם; האדם רק 'מסובב', ואת התוצאה האמיתית מוביל ה' בלבד, ועליו יש להישען.

החשמונאים, שהיו מעטים מול רבים, בטחו בה' וניצחו. גם כשהדליקו בפך שמן קטן הם בטחו בה', ואומנם השמן דלק שמונה ימים.

גם לסביבון אין סיכוי שיצליח להחזיק מעמד על רגל אחת, אולם הנה הוא עומד, מפזז ומכרכר. בחנוכה נשלח שפע של עזרה משמיים, הנס היה גלוי, ברור היה לכול בר-דעת שכאשר מסובבים מלמעלה – הניצחון מובטח...

יש הרואים בסביבון סמל לייחודו ההיסטורי של עם ישראל. סמל לאומה בת האלמוות ולתורתה, תורת ה' הנצחית.

הסביבון, אף על פי שהוא עומד על רגל אחת ואף על פי שהוא נופל, הוא קם שוב, ומסתובב שוב, בזכות מי שמסובב אותו מלמעלה.

עם ישראל – אף על פי שסובבים בין האומות, למרות גזרות השמד, הצרות, ההתנכלויות, הפרעות והרדיפות שהן מנת חלקו בשנות גלותו, למרות הכול – הוא קם שוב ועולה. "נצח ישראל לא ישקר"! ה' ממשיך לסובב אותו בכל הדורות ולקיים אותו לעד.