ערכים - יהדות וסמינרים
סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
היה שותף אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
ראשי מאמרים חגים ומועדים ראש השנה חודש תשרי מזל מאזניים
מאמרים בנושא
מדוע תוקעים בשופר בראש השנה?
ערכים
תשובה, תפילה וצדקה
ערכים
נשק יום הדין
אהרן לוי
מדוע לא חל יום הכיפורים לפני ראש השנה?
ערכים
היום הרת עולם
ערכים
מאמרים נוספים
חודש תשרי מזל מאזניים
ערכים ערכים
המזל של חודש תשרי הוא מזל מאזניים. המילה מאזניים מתייחסת למשפט, כנאמר: "מאזני צדק ומאזני משפט יהיו לך". בחודש זה חל יום הדין שבו האדם נותן דין וחשבון לפני בית דין של מעלה על מעשיו בשנה שחלפה.

 

יום א' בתשרי, ראש השנה. בעלות שחר נראית קבוצת כוכבים דמוית מאזניים.

בחודש זה חלים ראש השנה ויום הכיפורים, שהם ימי דין. גם חג הסוכות קשור למערכת זו של חשבון המעשים והתאמתם לעתיד. ראש השנה הוא היום הראשון בשנה היהודית החדשה. זהו זמן של חשבון ושל הערכה גם במישור האישי וגם במישור הכללי, ביחס למעשי האדם בעולם, שזה עתה נפתחה בעבורו שנה חדשה.

"בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת (חג השבועות) על פירות האילן, בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון... (כבשים היוצאים מן הדיר אחד אחד בפתח צר), ובחג (סוכות) נידונים על המים (כמות הגשם וחלוקתו)" (ראש השנה ט"ז, א'). בימים אלו הבורא דן את התבואה, את פירות האילן, את המים ואת חיי האדם.

הבחירה החופשית היא מקור שליטתו של האדם בעולם. מעבר למגבלות הטבעיות של "התנהגות" החומר, כמעט דבר לא נמנע מן האדם. מצד אחד הוא יכול לבנות, לנטוע, ומצד שני, לאבד ולהרוס. מטבע הדברים יש במתן כוח זה מאת הבורא גם סיכונים רבים. השכר הוא גמול על ניצול איכותי ונכון של האפשרויות שניתנו. העונש מגיע על שימוש לא נכון בכוחות שניתנו לו. הדין – המאזנים – מאפשר נתינת שיקול ואיזון למערכת זו.

ימי הדין אינם בלימה של כוח היצירה שניתן לאדם. אלו הם ימי מאזן המקובלים בכל חברה. המאזניים, השיקול והדין, שומרים על העולם מאבדון!

האדם הראשון נברא יחידי ביום א' בתשרי, יום עלייתו של מזל מאזניים. כל האנשים בתבל הם צאצאיו. לכן, מזל מאזניים אינו ייחודי לאלו שנולדו בחודש זה, הוא משמעותי לכל אדם המהלך עלי אדמות! ביום הבריאה של אדם הראשון נערך דין וחשבון לכל באי עולם.

 

בריאת העולם: שילוב חומר ורוח

ביום כ"ה באלול נבראו שמים וארץ. בחודש אלול הושם דגש על החידוש, על קדושת המקור, שזוהי שעתה הגדולה. ביום זה נברא דבר חדש, כפשוטו. קודם שעת הבריאה לא היה כל קיום פיזי – "אין". הבריאה היא חידוש, יצירת קיום ה"יש". מכאן הביטוי הידוע כי העולם נברא "יש מאין".

תהליך הבריאה נמשך ששה ימים. בכל יום נברא חלק נוסף בבריאה. כל חלק הוא שכלול של היסוד שנברא ביום הראשון. בכל יום יצר הבורא דבר חדש, עד שביום השישי, א' בתשרי, נשלמה הבריאה ביצירת האדם.

כבעלי חשיבה אנליטית, המנתחים ומגדירים כל דבר כיחידה נפרדת, קשה לנו להבין את מצב הבריאה ביום הראשון לקיומה. שמים וארץ טרם הופרדו זה מזה. החומר שנברא ביום זה, אינו החומר בצורתו המוכרת לנו. היה זה ה"תוהו ובוהו", יסוד דק, שבכוחו לקבל צורה. "תוהו" – שם החומר הראשון שנברא, המתהה (תוהו) את האדם איזה שם יקרא לו. "בוהו" – קיצור המילים "בו הוא". כל מה שקיים ומוכר בבריאה גנוז בו.

ביום הראשון נברא האור. המטרות שלשמן הוא נברא, ניכרו בו. מצב קיומי זה הוא הארה בהירה של המקור בבריאה, אך לנו אין אפשרות להביט בה. נוכל להביט באור רק אם יתעמעם ויותאם לעינינו. כאשר יתמעט החוזק, כבר לא נסתנוור. עולם הרוח אינו צבע, הוא מאיר דעת, הוא נותן השראה ברורה מה ייעשה בחומר.

ביום השני הופרדו השמים מן הארץ ונוצר עמעום של אור המקור. מעתה נראו השמים והארץ כיחידות נפרדות. האדמה שעליה יכול האדם לחיות קיבלה את צורתה, וכן השמים. העמעום שחל בבריאה לא כיבה את האור לחלוטין, אלא העלים וגנז אותו אל תוכו. המטרה הרוחנית כבר אינה מאירה בחומר בעוצמה, כשלהבת הקשורה בנר. החכמים לימדונו לקרוא ליקום – 'עולם' מלשון העלם. זוהי מילת תיאור לסיטואציית היקום הקבועה: חומר גלוי ואור עלום. העלום כולל מרכיבים שאינם ניתנים לזיהוי מעבדתי!

ביום השלישי הופרדו היבשות מן הימים ונוצר הצומח כולו. בהפרדת הימים מן היבשות נראה פלא קבוע: בחוף הים, גבוהה האדמה מן הים עצמו, ובכל תערובת מים ואדמה, תשקע האדמה ויצופו המים.

ביום הרביעי נתלו המאורות בשמים. באמצעותם ניתן לקבוע גם יחידות מוגדרות של זמן (יום, לילה, חודש, שנה ועוד).

ביום החמישי נבראו העופות והדגים. חיים גם במקומות, שלכאורה, לא ייתכנו בהם חיים. עולם הדגים המרהיב ומעוף הציפור ממלאים את מרחבי העולם בחדוות חיים.

בעלות השחר של יום השישי נבראו הבהמות הגדולות, ומאז היה הכול מוכן: מקום, אור ומזון. רק סועד – אין. כאן באה בריאת האדם המשלימה את המעגל. בידו לגאול את העולם מן ההעלם שנגזר עליו.

האדם הוא תרכיז של חומר ורוח – גוף ונשמה, המתפקדים כיחידה אחת. אם ישכיל האדם לנצל את הנתונים שבידו, אם יבין שעליו להשכיל ולגלות את גנזי היקום שעליו הוא חולש, כי אז גאל אותו מהעלמו והשיב את העולם הנראה כאבדה, אל בעליה. הוא יראה בבריאה את המקור שממנו בא הכול, ולא יטעה לחשוב כי הנראה לעין הוא כל ה"יש".

כאמור, בריאת היום הראשון אינה ניתנת להגדרה. הידיעה כי ההבנה בבריאה אפשרית רק מן היום השני והלאה, מובילה למסקנה הפשוטה כי העולם הנראה הוא רק בבואה של מערכת עליונה יותר – של מה שהיה קיים ביום הראשון בציווי הבורא.

אם כן, בריאת האדם ביום ההארה של מזל מאזניים אינה מקרית. היכולת למצוא את האיזון הנכון בין עולם החומר הגלוי לבין עולם הרוח הגנוז, הוא התפקיד שעל האדם לבצע בעולם. ביום הדין נערך החשבון בפלס המאזניים. על האדם לבחור את הדרך שתוביל אותו אל המטרה. זהו הדין שחל אחת לשנה, בא' בתשרי.

בא' בתשרי כל בני עולם עוברים לפניו כבני מרון. ביטוי תלמודי לכבשים היוצאים למרעה, אחד אחד (במובן דין אישי), או כחיילים במסדר (דין על התפקוד בקבוצה). הוא מביט בכולם, ברמת הכלל והפרט, לראות האם פעלו כיאות, האם השכילו להוציא את הכוח אל הפועל. כי אז יזכו בדין.

המאזניים הנראים בעלות השחר של יום בריאת האדם, היום שבו חטא והחטיא את הבריאה מן המסלול המיועד לה, הם עוגן ההצלה. הדין המתקיים ביום זה ורעם קול השופר הנשמע בו, מסייעים למאזין להתאזן ולהאזין לזעקת הנשמה המתריעה מפני הסיאוב בעולם החומר המקולקל ומשמיעה לפניו את זעקת המקור הנקי והטהור.

 

חגי חודש תשרי

מזל מאזניים השולט בחודש תשרי, משתקף במסלול נוסף בשל החגים החלים בו. ראש השנה הוא יום בריאת האדם, היום שבו ירדה הנשמה לעולם. קול השופר הנשמע בו, מבטא את זעקתה. זוהי הנשמה הזועקת בקול מלא, ללא סינונו של כוח הדיבור.

יום הכיפורים מהווה איזון מלא לנשמה הזועקת. ביום זה אין אוכלים ושותים, והעם כולו מכונס בבתי כנסת ומרבה בתפילה. כולם מבקשים סליחה ומחילה ממי שחטאו כנגדו. הגוף המתענה שבו שוכנת הנשמה מזדכך בכך בפני יוצרו.

לאחר חטא העגל שונתה ההנהגה עם בני ישראל מקיום אלוקי קבוע לקיום מבוקש על ידי האדם. במתן תורה כמעט חזר העולם לדרגת המוחלט, דרגה שאיבד אדם הראשון בחטאו. כאשר נעשה העגל, נשברו הלוחות על ידי משה, והבורא רצה להעניש את העם. למשה רבינו נרמז על ידי הבורא (כאשר אמר לו את החטא) כי אם ירבה להתפלל, יכול הוא להענות ותשתנה הגזרה. משה התפלל במשך ארבעים יום. המענה הראשון ניתן בראש חודש אלול. משה הצטווה לעלות להר ולהביא לוחות חדשים משלו כדגם לקיום המבוקש. עליו להביא לוחות, הם לא יינתנו לו. עליו ללמוד שם את כל התורה מחדש.

ביום הכיפורים, ארבעים יום לאחר מכן, נענה משה במענה הסופי: "סלחתי כדבריך". הבורא כתב את עשרת הדיברות על הלוחות שהביא משה, ובבוקר יום הכיפורים ירד משה מן ההר עם הלוחות בידו.

זה היום שבו האומה חוזרת ונפגשת עם בוראה, על ידי הבקשה והתפילה. נושא המפגש הוא ניקוי האדם מכל המפרידים בינו לבין קונו. אם נבקש, נגיש את עצמנו כיאות, ואז יכתוב הבורא ביחס אלינו: "סלחתי".

ראש השנה, יום הבריאה, הוא יומה הגדול של הנשמה הזועקת מתוך הגוף כי יש לשים לב למקור. יום הכיפורים הוא המענה. הגוף, על ענייניו החומריים, נותן את חלקו ומתחטא לפני בוראו בבקשת: "סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו".

בחמישה עשר בתשרי מצווים אנו לצאת מן הבית ולדור בסוכות למשך שבעה ימים. הסוכה מוגדרת כדירת ארעי, כאשר המאפיין הראשי הוא גג העשוי "סכך", שאינו אטום לגשם. הציווי כולל מגורים מלאים: אכילה, שתיה ולינה. כמו כן, דורשת התורה בחג זה שמחה יתרה: "ושמחת בחגך (סוכות), והיית אך (רק) שמח". עניין החג הוא, אפוא, איזון משלים בין זעקת הנשמה בדין ראש השנה לבין הגוף שנטהר עמה ביום הכיפורים. האדם, המורכב משניהם, יכול מעתה לפתוח דף חדש בחייו. הוא נכנס לחיות כרגיל, אוכל, שותה ולן כדרכו – בשמחה מלאה עם יוצר כל.

 


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
הדפס
שלח לחבר
הוסף תגובה
נושאים ראשיים
תוכנית המסע
פעילות ערכים
מוזיקה יהודית
יהדות וחברה
זהות יהודית
הטיפ היומי
מיסטיקה וקבלה
מדע ויהדות
זוגיות
תפילה
פלאי גוף האדם
סיפור לשבת
פיתוח האישיות
פרקי אבות
טעמי המצוות
בין ישראל לעמים
שבת
פרשת השבוע
אמונה ובטחון
חינוך ילדים
חגים ומועדים
ראש השנה
יום הכיפורים
צום גדליה
סוכות
שמחת תורה
חנוכה
עשרה בטבת
ט``ו בשבט
פורים
פסח
ספירת העומר
יום השואה
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום העצמאות
ל``ג בעומר
יום ירושלים
שבועות
בין המצרים
ט` באב
ט``ו באב
חודש אלול
השקפה ואמונה
היה שותף |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכנית המסע |  נושאים:  
RSS |  נוספים: